גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי.
"אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, בנפשו יביא את לחמו.
משול כחרס הנשבר כחציר יבש, כציץ נובל כצל עובר.
ענן כלה וכרוח נושבת, כאבק פורח וכחלום יעוף."
לעיתים האושר מגיע דרך דלתות שלא ידעת כלל שהשארת פתוחות...
Listening History
Content is loading...