one of my strongest and most persistent wishes being to achieve, momentarily, the illusion of some strange suspension or violation of the galling limitations of time, space, and natural law which forever imprison us and frustrate our curiosity about the infinite cosmic spaces beyond the radius of our sight and analysis.

רצון עיקש להיות כדי להשיג, לרגע, את האשליה של חלק השעיה או הפרה מוזרה של מגבלות ההתנסויות המכאיבות של זמן, מרחב, וחוק טבע שלעולם לכלוא אותנו ולסכל את סקרנותנו על מרחבים הקוסמיים האינסופיים שמעבר לרדיוס של הראייה והניתוח שלנו.